אפרים דוידי 84 לפתע . ה"קורדובסו", ה"רוסריאסו" והתקוממויות נוספות, יחד עם אין ספור צעדים ארגוניים שכללו שביתות כלל – ארציות רבות, שחררו פוטנציאל מהפכני אדיר והפכו כל מפעל לשדה קרב נגד השלטון, נגד בעלי ההון ונגד אלה שסייעו להם במסגרת האיגודים המקצועיים . במהרה הבינו ראשי הצבא שיש למצוא מוצא מן הסבך . לכן החלו בתיקונים במדיניות הכלכלית והחברתית, תוך כדי ויתורים, ולפעמים באמצעות הפיכות חצר ) שכללו את פיטוריהם של שני נשיאים – גנרלים ואין ספור שרים ומושלים בפרובינציות ( . העובדים הבינו היטב שהמשטר נאלץ להסכים לוויתורים כדי לשרוד . לכן במקום לעצור את המתקפה המשיכו העובדים להיאבק על מנת להשיג עוד ועוד ויתורים . חרף האיסורים, הדיכוי והמדיניות הכלכלית – חברתית של השלטון, היו מגזרים שהשיגו הישגים כלכליים של ממש — בייחוד חברי האיגודים במגזר ה"חדיש" של המשק הארגנטיני ) כגון תעשיות רכב, מפעלי מתכת, פטרוכימיה ( , שהיה ברובו בבעלות זרה, ובענפי המשק המרכזיים ) אנרגיה, חשמל, תחבורה ( . באופן פרדוקסלי, חרף הדיכוי התחזקו האיגודים ומספר החברים בהם גדל . יחד עם זאת, מטות האיגודים הגדולים שבבואנוס איירס חדל...
אל הספר