עירית נגבי 166 נגישות זו : רק אם האישה נאבקה בַתוקף, רק אם התוקף פעל תוך שימוש בכוח פיזי, רק אם ניצלה כל הזדמנות להימלט, רק אם לא הייתה זונה, רק אם לא היה לה ניסיון מיני קודם, רק אם לא הייתה אשתו של התוקף ועוד . כיום אין האישה נדרשת עוד להתנגד, אולם היעדר התנגדות מצדה מהווה אמת מידה ראייתית לכך שהתוקף לא היה מודע לאי – הסכמתה למגע המיני, או שהאמין בכנות ) אף אם בטעות ( שהאישה מסכימה, ועל כן פטור מאחריות פלילית לאינוסה . הגבר לא נדרש לוודא את הסכמתה של האישה . הכלל הוא שהאישה נדרשת להוכיח סירוב מפורש, בעוד שהתנהגות פסיבית מלמדת על הסכמתה . משלא הביעה האישה את אי – הסכמתה באופן מפורש ) או באופן מפורש דיו כך שניתן יהיה להניח בביטחון מוחלט שסירובה חדר למודעותו של הגבר ( , ממילא אמונתו של הנאשם בהסכמתה של האישה הנה סבירה . בית המשפט הרבה להתלבט לאורך השנים בשאלה אם אמונתו המוטעית של נאשם בהסכמתה של האישה צריכה להיות סבירה ) דהיינו על פי אמת – המידה של "האדם הסביר" — האם יכול היה, וצריך היה לדעת, שהוא מבצע בעילה ללא הסכמתה של האישה ( , או די בכך שהיתה כנה . אולם השאלה אם סביר שהנאשם ייהנה הן...
אל הספר