ט ילדות טובות אינן נאנסות

עירית נגבי 152 בהתנהגות "בלתי מכובדת" ) כגון שתיית אלכוהול או עישון סמים ( , בלבוש בלתי צנוע, בהפגינה נכונות ליצור קשר עם גבר וכדומה התקשתה לבסס את אמינותה בעיני בית המשפט, גם במקרים שבהם לא הייתה מחלוקת על כך שהמעשה המיני 109 מוניטין מפוקפקים, ניסיון מיני קודם וקשר "בלתי בוצע בכפייה ובאלימות . ראוי" עם גבר נתפסו אף הם כתרומה או דרבון מצד הקורבן להתרחשות האונס ) ראו 261 - 260 : 1971 Amir, ( . בית המשפט נותן ביטוי לתפיסות אלה לא רק בעת שהוא "מרשיע" את המתלוננת, אלא גם בעת שהוא "מזכה" אותה : הקורבן "האמיתי" מוצגת על ידי השופטים כתמימה, כבתולה, כמי שהלכה לתומה, כמי שלא עשתה דבר כדי 110 ההבניה של "הקורבן לעורר את יצרו של הנאשם, ולא נהגה באופן פרובוקטיבי . האמיתי" על ידי בית המשפט משקפת תפיסות שמרניות ודכאניות ביחס לאישה, המתוות גבולות ברורים להתנהגות נשית "מהוגנת" . סטייה מה"תקן" המחמיר של 111 נשיות מסורתית נורמטיבית גוררת את הוקעתה ואת גינויה של "הסוטה" . המקרה המוצג להלן מדגים את האופן שבו מבנה פסק הדין את המתלוננת כקורבן "לגיטימי", כמי שהביאה זאת על עצמה בהתנהגותה המתירנית, כמי ש"הזמינה...  אל הספר