עירית נגבי 46 דיפרסיה . באי כוח הצדדים הסכימו כי עניין זה יהיה חלק מן העובדות המובאות בפני ערכאת הערעור . פסק הדין של דעת הרוב נכתב על ידי השופט אדמונד לוי . פסק דינו נפתח ככתב אישום נגד המתלוננת . פסקה אחר פסקה נבנית דמותה של המתלוננת כקורבן "לגיטימי" לאונס, קרי כמי ש"הגיע לה", כמי שהזמינה בהתנהגותה את מעשה האונס . התנהגותה מוגדרת כ"קלת דעת", "מתירנית" ו"מזמינה" ) עמ' 324 ( . הצגתה כ"שותפה לפשע" עולה מרוח הדברים, מסגנונם ומתוכנם הגלוי . דמותה מצטיירת כבעלת נשיות בלתי נורמטיבית, ומיניותה — כבלתי מוסרית . השאלה בדבר נורמות התנהגותה המינית דוחקת לשוליים את השאלה אם נבעלה שלא בהסכמתה . רק בחלקו השני של פסק הדין יציב השופט לוי במרכז הדיון את שאלת הסכמתה של המתלוננת למגע המיני . בשלב זה הוא יעניק משקל רב להשפעת הטראומה שעברה המתלוננת, כגורם המסביר את התנהגותה לאחר האונס, כמו גם את הסתירות בעדותה . הוא אף יימנע מלזקוף לחובתה אפריורית את מחלתה הנפשית, ויבדוק באופן ענייני את קבילות עדותה ומהימנותה . את הגינויים כלפי המתלוננת מחליפות אמפתיה והבנה למצבה, המובילות לדחיית הערעור ולאישור ההרשעה באו...
אל הספר