27 שני מספרים — אפילו של אותו סיפור עצמו — יכולים להיות שונים זה מזה כמו שני תיירים המתבוננים באותה קתדרלה בצרפת . ג'יימס בויד וויט ) 1973 ( "המשפט הוא בעיקרו עיסוק בסיפורים מתחרים", כותב ברוקס ) 16 : 1996 Brooks, ( , ומכוון בכך לא רק לסיפוריהם של הצדדים הנצים, המתחרים על הגרסה שיקבל בית המשפט, אלא גם, ובעיקר, לסיפורים השונים שמציגים השופטים בפסקי דינם על אודות האירוע נשוא הדיון המשפטי, אם בערכאות השונות ואם באותה ערכאה באמצעות דעת רוב ומיעוט . בעמודים הבאים מוצגים פסקי הדין אשר הסתיימו במחלוקת בין השופטים, מחלוקת שנבעה מפרשנות שונה של העובדות . כל אחד מן השופטים יצר סיפור משלו המכוון לשכנע את קוראות פסק הדין ואת קוראיו כי הכרעתו הנה תוצאה מתבקשת מרצף האירועים . הצגת האירוע באופן מסוים היא אמצעי רטורי, לאו דווקא מודע, שמטרתו להוביל את הקוראות ואת הקוראים אל תוצאת פסק הדין באופן שזו תיראה להם סבירה, ואולי אפילו הכרחית . ההשוואה בין הסיפורים השונים שמציגים השופטים בפסק הדין מדגימה את הקשר בינם לבין תוצאת השיפוט . הסיפור מוביל אל תוצאת השיפוט . הוא מעניק לה את סבירותה, את הגיונה ואת צדקתה...
אל הספר