113 נשים והגירה מזרחים, עולים חדשים, קטינים, חד-הוריות, נכים, טעוני טיפוח ועוד" ( הרצוג, 2007 : 133 ) . האמנית מוסרת שהנערות המופיעות בסדרת הציורים אינן הנושא המרכזי והישיר מבחינתה, משום שהיא איננה חושבת שהן מעידות על מקרים אישיים וטרגיים אלא מצביעות ומלמדות על מדיניות עקרונית, מכוונת ומגמתית . דמותן של הנערות משמשת אותה בכדי להעלות את הנושא המורכב של הקליטה וההשתלבות של הדור הצעיר של המהגרים מאתיופיה, תוך התמקדות בקשיים ובאתגרים הטמונים בשלבי קליטתם השונים : "רציתי להתעכב על המחיר שהמהגרת נאלצת לשלם והדברים שהיא נאלצת להקריב . לא פעם העצמאות והאקטיביות שלה נפגעים כדי שהיא תוכל לספוג את ההוויה של התרבות החדשה . אני מרגישה כך לגבי כל בני הקהילה, אבל נשים באופן מיוחד נאלצות לבחור ולהקריב תמורת ההשתלבות . במקרה של הנשים, המחיר הוא רב וגדול יותר . בנוסף לכל הבחירות והוויתורים שהן צריכות לעשות נכפית עליהן מציאות שבה הן צריכות להיות פחות ממה שהן . הן עושות את זה בשביל לשרוד" ( תכתובת יוסף ודקל, 2012 ) . בקטלוג התערוכה שבמסגרתה הוצגו הציורים כתבה האוצרת אורית אדר-בכר כי "בציוריה מתבוננת דנה ב...
אל הספר