המאורעות התרבותיים והפוליטיים של השנים האחרונות הוכיחו לדעתי יותר מכול את העובדה, שלמעשה הציונות הדתית בגרסתה הנוכחית, איננה נותנת – וגם לא יכולה לתת – תשובה יהודית הולמת לבעיות הזמן . אנקת הרווחה שנשמעה מכיוונים שונים כאשר עלה תהליך אוסלו על שרטון, והמחשבה שתהליך זה היה – כפי שאמר אחד מרבני הציבור – קמט קל בהיסטוריה, אך תהליך הגאולה שוב חוזר למסלולו הבטוח והבלתי הפיך, הנה מחשבה מוטעית . אותה תפיסה פוסטמודרנית, הרצון להשתחרר מן הבית, עדיין מלווה אותנו . התנאי לפריחתה המחודשת של הציונות הדתית הוא ההכרה במצב הפוסטמודרני . . . השעיית המאמץ להרמוניה מלאכותית וטיפוח יכולת לחיות בריבוי עולמות . ציונות דתית בעולם פוסטמודרני
אל הספר