72 הנט דה וריס מלאכים וקדושים, ההבדל בין סימנים מפלצתיים ודמוניים וכן הלאה ) , שנוכחות, אם כי במונחים מעט שונים וללא פתרון, גם בזמננו אנו . גם ההיקסמות שלנו, שאין לטעות בה, מהארכיב העשיר בדימויים וממנגנון הטיעונים והביטויים הפיגורטיביים, הדימויים החזותיים והפיתולים של ויכוחי ימי הביניים המוקדמים ובעיקר המאוחרים, מהווה בעצמה משהו מן "המשיכה למוזר" . ככזו היא מהווה משקל-נגד לנטייה המודרנית, ועוד יותר מכך העכשווית, להפשיט את העבר מכל הייחודי והמשונה שבו, שלא לומר תוקפו המתמשך . ווקר בינום רואה סכנה הולכת וגדלה במה שהיא מכנה "השטחה של העבר בידי ההווה" . 59 היא מזכירה לקוראיה את אחת הסיסמאות המעניינות ביותר ממרד הסטודנטים במאי 1968 בפריז שהופיעה כגרפיטי על קירות הרובע הלטיני : "Toute vue des choses qui n ' est pas étrange est fausse" ( "כל הסתכלות על המציאות שאינה מוזרה היא שקרית" ) . 60 הסיסמה היא למעשה ציטוט מ כפי שזה, דברים שנצפו ( Tel Quel , Choses tues ) מאת פול ואלרי, שיצא לאור ב- 1940 וממשיך כך : "אם משהו ממשי, אי-אפשר שלא יאבד מממשיותו בהופכו למוכר ויומיומי . ההרהור הפילוסופי הוא חז...
אל הספר