8 רגב יעקובוביץ לאירועי השעה אגב התמקדות בנקודת המוצא הקיומית-אישית 1 על ובחינת זיקתה למעגלי השייכות והזהות התרבותיים-לאומיים . החוט המקשר בין שני התחומים, המקראי והציוני, אגב התמקדות בהשפעת הגותו על חייו האישיים ובכלל זה גם על דבקותו ברעיון ההגשמה הציונית, הרחבתי בעבודת הדוקטורט שלי, שסללה 2 נתיבים מרכזיים לכתיבתו של הספר הנוכחי . בספר זה אתמקד בדיאלוג בין שני תחומים אלו כפי שהוא מתבטא בכתביו ובמחקריו במקרא . הפרק הראשון יתמקד בזיקה של בובר למקרא, בהתייחס לעובדה שעבודותיו הראשונות על החסידות ( 1906 - 1908 ) , שפרסמו אותו ברבים כהוגה העוסק במקורות האמונה היהודיים, הקדימו את פרסומיו המקראיים, ולמעשה על בסיסן פיתח את המתודה המדעית-אינטואיטיבית בקריאת המקרא וחקירתו . במתודה שפיתח שילב בובר בין דפוסים ועקרונות פילולוגיים-היסטוריים שאפיינו את ביקורת המקרא בתקופתו לבין יסודות התנסותיים-אינטואיטיביים . בובר ניסה להנהיר עדויות חיים מההיסטוריה הקדומה של עם ישראל המבקשות אחר ייעוד לאומי שקשור לאתגר ההגשמה של האידיאה האמונית המזוהה עם רעיון הברית ומלכות שמיים . תורת הנביאים, המזדקקת בקריאתו את עד...
אל הספר