מעשה האמנות — בין משמעות להתענגות 125 אצל בארת ההתענגות הארוטית היא מנוע חשוב ליצירה אמנותית . ככזו ההתענגות משולבת באופן מתן המשמעות . באופן הזה בארת נותן מענה לשאלה שנותרה פתוחה בסיום קריאת המיתוס היום 240 הנובעת מתנועה — שאלת הפשרה בין האידיאולוגיה והשירה מתמדת בין שני אופני ההתנהגות האנושית ; מהתנועה המפייסת בין האדם ובין עולמו . כבר ב"הנאת הטקסט" בארת מייחס ל"טקסט של עונג" ארוטיות, "התענגות" ) jouissance ( עד אובדן חושים . כאמור, המרחב הארוטי הוא בין הקצה הברור של השפה לבין הקצה הסתום . הוא בתווך הלא – ברור המאפשר את הפשרה ; הוא נחשף כשסע ; הוא קונקרטי וסימבולי, מקום של נתק : מקום ההיפחתות התוקפת את האדם בשיא העונג . ] . . . [ הבין לבין, כפי שכבר אמרה הפסיכואנליזה, הוא הארוטי : העור המנצנץ בין שני בגדים ) המכנסיים והגופיה ( , בין שני קצוות ] . . . [ נצנוץ זה עצמו הוא אשר מפתה, וכמו כן : המחזה של 241 הופעה והיעלמות . כזכור, ישנה כאן זיקה ברורה למחשבה של לאקאן . סוזאן סונטאג הולכת בעקבות בארת . במסה "במערת אפלטון" היא כותבת : התצלום הוא בעת ובעונה אחת נוכחות מדומה וסימן להיעדרות ] ....
אל הספר