מעשה האמנות — בין משמעות להתענגות 95 ליבתי ריק, שסביבו תשוקת הסובייקט נעה בתנועה סיבובית מתמדת . כל סיפוק של תשוקה זו הוא תחליף זמני למושא התשוקה המוחלט, המצוי לכאורה בליבה . מושא השתוקקות זה הוא בלתי נגיש ומהווה עבור הסובייקט כוח מניע, כוח המחולל סביבו את דחפי החיים הנעים על בסיס טעינה והתפרקות של מתח . לאקאן טוען שמבחינה מיתית אפשר לייחס לגרעין ליבתי זה את "האובייקט האבוד" . מהו "האובייקט האבוד" ? על פי לאקאן, המתאר את "שלב המראה", לכאורה בתהליך זיהוי ה"אני" ישנו רגע שבו התינוק מצליח לקשור בין תחושות הגוף שלו לבין השתקפותו במראה . רגע זה נתמך באישורה של האם ) שמבחינת התינוק, קשורה לשד כמושא תשוקה ראשוני ( . אולם כבר ברגע זה מתעצבת תחושת אובדן . התינוק חש בנוכחות האב כגורם זר, כגורם שלישי שבעטיו התינוק מנוע מאהבת אימו המוחלטת . תיאור זה מבטא, באופן מטפורי, את הכניסה אל מרחב השפה כמקביל לפרידה מהאם . באופן הזה, אם לפני הפרידה התינוק חש שפע שיסודו באחדות בינו לבין מושא תשוקתו, שד האם, אזי לאחר הפרידה האם הופכת, כתוצאה מאי – נגישות, להיות האובייקט הראשון של הילד — מושא איווי אבוד ) שלרגע...
אל הספר