בארת ו'דרגת האפס'

מעשה האמנות — בין משמעות להתענגות 83 בהמיתוס היום בארת אומר : " ] במיתוס [ המובן לעולם אינו 165 על בדרגה אפס" וכן "שלילת המובן איננה כלל דרגה אפס" . פי הסבריו, וברוח התובנות מקו החשיבה שלעיל, פירוש המשפט הראשון הוא : המובן המיתי אינו מצוי לעולם אצל המקום שמידתו אפס . לפיכך המיתוס מצוי במקום שהוא צורה מבנית, שיש לה מובן מעצם התפקוד שלה ) צורת "סכמת המיתוס", שהיא נוסחה תיאורטית — פונקציה ( . אם יש מובן, אזי הוא התגלמות אחת של הצורה המבנית הזו ) כפונקציה ( , ואז הוא מובן אפשרי . הוא מובן אחד הנגזר מתוכן מסוים שהוטל לתוך הפונקציה . בכל אופן, הוא תמיד רוכב על מובן אחר כלשהו . באשר למשפט השני, שלילת המובן ) או הצגת אנטיתזה לתזה ( אינה מבטאת את הפונקציה אלא מייצרת מובן חדש, אחר לראשון . כל הנטען כאן תואם את הבנתו של בארת : עצם ההיעדרות נתונה לאובייקטיביזציה ) כְּמָה שמאפשר פרשנויות שונות ( . 166 לפי בארת, אם הכתיבה הספרותית יסודה מובנה כמיתוס, וככזו רק יחס מיתי אחר יכול לנטרל את ההיבט המיתי הראשוני שלה, אזי רק כך אפשר לדבר על דרגת האפס של הכתיבה . במילים אחרות, אם ישנו רגע תיאורטי שכזה, כלומר ...  אל הספר