המיתוס, המסמן והמסומן

מעשה האמנות — בין משמעות להתענגות 53 על מנת להבין את הנאמר כאן אתמקד ביחסי המסמן / מסומן כפי שבארת מציגם . בעקבות דה סוסיר, בארת רואה במיתוס מערכת סמיולוגית . דה סוסיר, אומר בארת, מניח שלשפה כמערכת סימון יש מבנה טהור, צורה על – זמנית . הסימן הלשוני מורכב מיחס בין מסמן למסומן . עבור בארת, כמבקר מיתולוגיות, תובנה זו, ככלי סמיולוגי, מאפשרת פירוק של סימנים תרבותיים ובכך מאפשרת את ניפוץ ההתייחסות אליהם מבעד לריאליזם נאיבי ) המייחס טבעיות לאופן התקבלותם בתודעה ( . מאז דה סוסיר, טוען בארת, בעיית הסימון נחקרה בתחומים שונים, כגון פסיכואנליזה, סטרוקטורליזם, פסיכולוגיה וביקורת ספרות . המחקרים הללו ביקשו להתבונן על טענות ביחס לעוּבדה רק דרך פרספקטיבת המסמן, כלומר המסמן הסמיולוגי הוא חלק עבודת האמנות של האמן ג’וזף קוסות, ממחישה את הפער בין המסמן למסומן . 1965 , '' Joseph Kosuth, '' One and Three Chairs  אל הספר