הנחת היסוד

מעשה האמנות — בין משמעות להתענגות 17 הֲמָרוֹת ) בדרך אסוציאטיבית ( של יחידות סינטגמטיות או סינטגמות אייקוניות . מחשבה שכזאת באה לידי ביטוי בדברים הבאים : דפוס החיבור של שני המישורים ] סינטגמה ומערכת ) פרדיגמה ( [ מופר מדי פעם בפעם, כאשר פרדיגמה נתונה נפרסת כסינטגמה : ישנה הפרה של החלוקה הרגילה סינטגמה / מערכת, ודומה שסביב הפרה זו מתקבץ מספר רב של תופעות יצירתיות, כאילו התקיימה הצטלבות בין האסתטיקה לבין עריקותיה של המערכת הסמנטית . ההפרה העיקרית היא כמובן התרחבותה של פרדיגמה על פני המישור הסינטגמטי, ] . . . [ הרטוריקה כולה תהיה ללא ספק השטח של ההפרות היצירתיות . ] . . [ דומה אפוא 16 שהיצירה מתאפשרת תמיד בגבולות שבין שני המישורים . בארת, בעקבות דה סוסיר, תופס את הסינטגמה כ"צירוף סימנים שמצעו הוא המרחב" . המרחב מתהווה בשפה המחוברת כציר ליניארי, חד כיווני — למשל "איש רץ ברחוב" . אצל דה סוסיר מכונה ציר זה "ציר הרציפויות" ) הציר הדיאכרוני ( , שהוא ציר הניצב ל"ציר הבו – זמניות" ) הציר הסינכרוני ( . שילוב הצירים מרכיב מערכת המבטאת מרחב דו – ממדי ) אחזור וארחיב על כך בהמשך ( . בארת מוסיף ש – "כל...  אל הספר