מעשה האמנות — בין משמעות להתענגות 15 מאחר שברוח בארת המוקדם, אך גם בשונה ממנו, אני תופס את מקום יצירת האמנות במרכז "ציר הבנה" ) כנגזרת של תהליך דיאלקטי של ביטול, שימור והעלאה הנובע ממפגש בין דימויים חזותיים ו / או מושגים לשוניים ( , ומאחר שיש המערערים על קביעה זו, אני עושה שימוש בתמת "דרגת האפס" על מנת להראות שאין 7 כל סתירה בין העמדות . בשלב זה נבחנת הנחת מקום היצירה האמנותית על רקע רעיון "המסמן ללא מסומן" . אי לכך אני פונה אל המסה המשמעות השלישית, שבאמצעותה אני בודק שוב את הנחותיי ביחס ל"ציר ההבנה" והתובנות הנגזרות ממנו . הפעם אני מתמקד ברעיון "המסמן הריק" ) בנוסף לתמות הבארתייניות ( . ניכר שרעיון "המסמן הנתון לתחלופה מתמדת של מסומנים" מתגבש אצל בארת במסה זו לכדי היות "המסמן הריק" — מסמן ללא מסומן . כך שאם במסה "המיתוס היום" בארת התנסח באופן מבני, הרי שבמסה המשמעות השלישית הוא כבר אוחז בעמדה שהיא מעבר לגישה הסטרוקטורליסטית . סטרוקטורליזם, יש לציין, הוא שם של תיאוריה אסתטית, 8 תכלית התיאוריה שבסיסה במחשבתו הבלשנית של דה – סוסיר . לחשוף מבני עומק של טקסטים ) במובן הרחב ביותר ( . ביסוד ...
אל הספר