חובב רשלבך 12 בינארי, לכן בנקודה מסוימת במרכזו מתרחש השינוי האמנותי : שם נוצר האובייקט הסינגולרי החדש . אולם יש הטוענים שהשינוי מתרחש בקצה האחד של ציר ההבנה — הקצה הלא – ברור, שבו נגמרת ההבנה המקובלת ; זה שרק בו מתאפשרת יצירת אמנות חדשה . לכאורה מוצגת כאן סתירה, שכן השינוי, המתאפיין כרגע ייחודי, מתרחש בשני מקומות שונים : האחד במרכז "ציר ההבנה" והאחר — בקצהו הלא ברור . כדי למנוע סתירה אני מוסיף ואומר שיש לראות את השינוי כמתרחש בשני המקומות . לפיכך בשעה שהמתנגדים חושבים שציר ההבנה נתון להתפתחות ) או התארכות ( רק מקצהו הבלתי ברור, אני סבור שהשינוי מתרחש על פני הציר כולו . למעשה, כקו תיאורטי, כולו משתנה ; אפשר לומר שהוא מתארך לשני הצדדים וגם אופן 1 הופעתו נתון לשינוי . בבסיס צורת המחשבה הזו מתגלם רעיון הדיאלקטיקה ההיגליאנית : ביטול, שימור והעלאה . ברם, הצדקת המחשבה שלי נעוצה בשימת דגש על מרכיבי הביטול – שימור ) על היחס בין תזה לאנטיתזה ( כמומנטום אחד בתהליך שמציגה מערכת דיאלקטית, לעומת מומנטום שני המתגלם בהעלאה ) בסינתזה ( . באופן הזה ניתן להתייחס לציר ההבנה כציר בינארי, חד – ממדי . לאור ה...
אל הספר