210 דרור הררי למעשה איזשהו 'רגע של אמת' בקרב 'רגעי הכזב' הבולטים יותר של 274 לא מן הנמנע להציג את השאלה גם התרבות הפוסטמודרנית ? " . על רקע גילוייו של מופע-העצמי : בהשוואה לעבודות הפרפורמנס הלוחמניות של יוצרים ובמיוחד יוצרות פמיניסטיות כמו הַנַה וילקה, קרולי שנימן, אדריין פייפר וולי אקספורט, איזו מין עמדה פוליטית מציגות אנני ספרינקל או קארן פינלי שמציבות ומנציחות, כך נראה לפחות, את גופן כאובייקט פורנוגרפי של תשוקה גברית ? איך ניתן להצדיק משפט פרדוקסלי כמו זה שאומרת אורלן : "אף 275 על פי שאני פמיניסטית, אינני מתנגדת לניתוחים קוסמטיים" ? האם הדימויים הסאדו-מזוכיסטיים של פרנקו B אינם אלא חזרה רגרסיבית לרטוריקה הקורבנית והנכנעת של ההומוסקסואל ? והאם עבודתה של בייקר איננה אלא לעג-עצמי ועשיית צחוק ממוסד האמהות שממילא לא זוכה להערכה המגיעה לו ? שובה של האישה המרוחה בשוקולד קיץ 1998 . קארן פינלי מעלה למשך חודש את המופע The Return of the Chocolate - Smeared Woman - תגובה אישית ופרודית להליך המשפטי המתמשך שבו הייתה מעורבת לצד חבריה לקבוצה שנודעה בכינוי NEAFour . פינלי וחבריה - הולי יוז ( Hughes ...
אל הספר