הקדמה

10 דרור הררי חוש מפותח להומור עצמי שהקל מאוד על הצפייה . בסיוע תרגום סימולטני תיארה אורלן את דרכה האמנותית מאמצע שנות ה- 60 של המאה ה- 20 ועד לפרויקט המרכזי בקריירה שלה שבו החלה בראשית שנות ה- 90 - The Reincarnation of Saint ORLAN . בפרויקט מתמשך זה היא עיצבה מחדש את דיוקנה העצמי באמצעות סדרה של ניתוחים פלסטיים שהתבססו על עיבוד מחשב שמיזג בין תווי פניה לתווי פניהן של חמש דמויות נשיות ידועות באמנות המערבית . הפרצוף הווירטואלי שהפך לממשי ונתפר לפניה הורכב מהאף של "דיאנה" שפוסלה על ידי פסל מאסכולת פונטבלו, המצח והרקות של "המונה ליזה" של לאונרדו דה וינצ'י, הפה של "אירופה" על פי ציור של גוסטב מורו, הסנטר של "ונוס" של בוטיצ'לי והעיניים של "פסיכה" לפי פרנסוא פסקל ג'רארד . לאורך ההרצאה ליוותה אורלן את הסבריה בקטעי וידיאו ערוכים של ניתוחיה . באחד הקטעים שתיעד את הניתוח-פרפורמנס השביעי ( 1993 Omnipresence, ) נראתה אורלן כשהיא מאופרת, שוכבת שופעת חיוכים על מיטת ניתוחים, ורופאה מסמנת על פניה באמצעות טוש קווים שנמתחים ממצחה אל לחייה . כל המעורבים באירוע - צוות רפואי, צוות צילום, מתרגמת לאנגלית ומתר...  אל הספר