חדוה ישכר 138 הפמיניזם האקדמי הלבן . ואולם כל אימת שמתגלה מקרה חדש של תקיפה מינית, ובמיוחד תקיפה או הטרדה על רקע של יחסי מרות, אני נזכרת במקינון ובמשנתה על פערי הכוח בין גברים לנשים . ואני יודעת במובן העמוק ביותר של הידיעה שהיא צודקת . שלטון הכוח רומס את דיני השוויון . אני מתקשה להאמין שגבר המכיר בשוויון האישה יכול להמשיך ולהתייחס אל מי שעובדת במחיצתו כאל אובייקט מיני חסר זכויות . אין זאת אלא מפני שהוא אינו מסוגל שלא להוכיח לעצמו ולנשים הנמצאות בסביבתו את עליונותו עליהן . לאלימות יש מגדר, והוא גברי . בחיי היומיום מוסווית אלימות הגבר על ידי חוקים ומסורות המסדירים את היחסים בין המינים . אך סבירותה של תקיפה מינית על ידי גבר, כפי שהעירה ברברה ארנרייך, מלווה אותנו כצל מתמיד . היא נמצאת כאיום או כאזהרה לנשים "סוררות" מנקודת ראותו של הגבר, ומביאה נשים "טובות" בעיני הפטריארכיה לקבלת הגבר כנעלה עליהן . אם כן, המאבק נגד כל צורות האלימות כלפי נשים הוא מאבק על שוויון, ועל כך יש הסכמה פמיניסטית רחבה . אולם אין הסכמה באשר לדרכי המאבק . מה מעציב ) ובו – בזמן מרתק ( לגלות שוב ושוב שמכל מאבק פמיניסטי ה...
אל הספר