שגרירותינו ברפובליקה של המצפון

לעומתיות 103 נסטאס, שהיא קראה לו בשם "לידה ומוות על המחסום" . הציור, שמן על בד בסגנון ריאליסטי נאיבי, הוצג לראשונה בתערוכה "סיפורי משפחות" שאצרה אלן גינתון במוזיאון תל אביב לאמנות ב – 1997 . האוצרת טל בן צבי כללה אותו בתערוכה שאצרה בכותרת "דיוקן עצמי — אמנות נשים פלסטינית", ושאותה התכוונה להציג בסוף 2000 . בדיוק באותו זמן פרצה האינתיפאדה ושיבשה את כל התוכניות . התערוכה שלא התקיימה מצאה חלופה בקטלוג אלבומי נאה שהופיע בהוצאת אנדלוס, ובו אני מוצאת את הציור של פאתן פאוזי נסטאס, שגם בהופעתו המוקטנת ממשיך לעורר בי תערובת בלתי נסבלת של זעם ורחמים . הפרט הראשון התופס את העין היא עמדת השומר המוגבהת, שנצבעה בתכלת ולבן . מעליה מתנוסס דגל המדינה על רקע של שמים אפורים . החייל היושב בעמדה משעין את ראשו על כף ידו הימנית . לא נוכל לדעת אם הוא מנמנם מחמת השעמום או שהוא סוטר לעצמו בגלל הסיבוך המפריע לשגרת המשמרת בתנועה האומרת "איזה באסה ! " . מעט מתחתיו, בקדמת המכונית המעוכבת, עומד גבר פלסטיני לבוש גלימה לבנה הנבלעת בקיר הבטון שברקע . בכף ידו הימנית הוא מחזיק תעודת זהות כתומה, זו שמונעת ממנו לעבור במחסו...  אל הספר