בתי הדין השרעיים בפלסטין בסוף התקופה העות'מאנית (המאה ה-19)

לנוכח בית הדין השרעי 34 רשומות בתי הדין, אשר שימשו גם לתיעוד ענייני המדינה ( public record ) בפרובינציות ונרשמו בהן מינויים וצווים ששיגר השלטון המרכזי באיסטנבול למושלים ופקידים בפרובינציות . מערכת המשפט של בתי הדין השרעיים שימשה כמסגרת המשפטית המוסדית המרכזית של האימפריה, אף על פי שהיו גורמים נוספים שעסקו בשיפוט ואכיפה של חוק וסדר, כגון מושלי המחוזות, מועצת הסולטן והסולטן עצמו . אולם אלה לא פעלו במסגרת מערכת בעלת מבנה מוסדי שמתעד את ההליכים המשפטיים ומשמר אותם דוגמת מערכת בתי הדין השרעיים . בתי הדין היו מאורגנים בהיררכיה מנהלית : הגדולים והחשובים היו בערים הראשיות של הפרובינציות, והחשובים פחות — בערי שדה או פרובינציות בפריפריה . בבתי הדין החשובים כיהנו שופטים בכירים יותר ובחשובים פחות כיהנו זוטרים, ששופטים בכירים במרכזי הפרובינציות האצילו עליהם את סמכותם . אולם מבחינה משפטית היו בתי הדין השרעיים מאורגנים כרשת, ללא ערכאות ערעור והיררכיה שיפוטית . כולם היו כפופים למופתי הראשי של האימפריה ( שֵׁיח' אל – אִסלאם ) באיסטנבול . מאפיין חשוב נוסף של מערכת המשפט השרעית היה שבתו בדין של שופט יחיד,...  אל הספר
רסלינג