מלחמות האזרחים — פומפיוס וקיסר | 131 האלה שרטט פומפיוס מחדש במשך ארבע השנים הבאות את מפת חלקה המזרחי של האימפריה הרומאית, מהים השחור בצפון ועד סוריה ויהודה בדרום . מובן שהוא לא עשה זאת לבד, אלא בעזרתם של מאות בעלי ברית, קצינים, יועצים ועבדים, אבל את הפירות ואת התהילה קצר פומפיוס לבדו . הישגיו היו תוצאה של מסעות מלחמה מוצלחים, אבל גם של תמהיל נבון של דיפלומטיה, שימוש באיומים והפגנה נכונה של עוצמתה של רומא . מיתרידטס סולק מאסיה הקטנה לאזורי השליטה שלו בחצי האי קרים, ומאוחר יותר הוא סולק אף משם בהפיכה שארגן בנו, ובסופו של דבר התאבד . ביהודה הטיל פומפיוס מצור על ירושלים וכבש אותה אחרי שלושה חודשים . הוא נמנע מלבזוז את בית המקדש אך כיבושו מסמן את סיום שליטת החשמונאים בארץ . כשחזר פומפיוס לרומא ב- 61 לפנה“ס חגג טריומף מפואר שחל — ולא במקרה — ביום הולדתו ה- 45 . בתהלוכת הניצחון הזו לבש פומפיוס את הגלימה שהייתה שייכת בעבר לאלכסנדר הגדול . לא ברור כיצד הגה פומפיוס את התרמית הזו, והיא נשמעה מופרכת גם לרומאים בני תקופתו שהטילו ספק באותנטיות של האריג לא פחות מאיתנו . אפשר להניח שכוונתו הייתה לחזק ...
אל הספר