הבטחתם לנו ילד מיוחד שרגא פישרמן : 180 בפגיה הציץיד אחרי הניתוח . כשהוא היה י י מ י גם כן די רגיש . הגיע אל פה שם . אבל זה . " זה לא נכון . מה פתאום . הם טעו " : לראות אותו ואמר . . אבל גם פה צריך לעשות איזה . כן היה איזה משבר בבית . לא אגיד שלא ! שהוא סדר שהיום אני יודעת שצריך לעשות . על אף שלפני כמה שנים, הלכנו . . והוא שאל משהו : בעלי ואני לפסיכולוג, איש מקצוע, בגלל הילדים האחרים . " לא . ממש לא . " " לו יצויר שהיום היה נולד לך הילד, היית מתנהגת אחרת ? " לא . האם הייתי כל כך נותנת ( אחרת מכל הבחינות ? גם לילד, וגם לאחים ? ) את כל הנשמה ואת כל זה . לא . במפורש לא הייתי משנה, כי הוא צריך לחשוב איך אני מחלקתאותי, והוא לא יכול אחרת ! אבל כן הייתי צריכה את הזמן בלי שזה יפגע כמובן באחרים . המון פעמים אני פשוט הצלתי לא צריכה להיות, אבלאימאאותו ממוות אם לא הייתי לידו . בטיפול נמרץ ה נשארתי לידו כל הלילה, והרבה פעמים הוא כמעט נחנק מהמכשירים שחוברו הכירו את המכשירים . אליו וכל מיני . זה היה עוד בתחילת הדרך, כשלא באופן אחר . אני לא יכולהזהבקיצור, כל אחד קיבל אתממש הצלתי אותו ! להגיד שהם התבייש...
אל הספר