| גיליון ,90 כסלו תשפ"ב, נובמבר 2021 10 ראייה אחת במכלול רחב יותר של אירועים המשנים מאזני כוחות באזור ( ולא רק כהסכמים "מנותקים מהמכלול" ) . לתהליך יש משמעות כפולה לישראל : יכולות הצד השני בעימות עתידי והמשמעות הרחבה של תמהיל היחסים האזוריים . ההיבט האסטרטגי של הסכמים אלה לכאורה, ההסכמים מול הממשלה הפלשתינאית נעדרים משקל אסטרטגי, אך יש להם חשיבות אופרטיבית לחיזוק יכולותיה של זו האחרונה . אולם אם נבחן את התמונה הרחבה, בראי מטרותיה של טורקיה בחתימות על הסכמים אלה, קל להבין שהם הנדבך האמצעי באסטרטגיה הטורקית : 1 . הנדבך האסטרטגי – טורקיה מתחילה ברטוריקה "תומכת" ואט אט מייצרת דיאלוג של בכירים לבחינת שיתוף פעולה כזה או אחר מול מדינת היעד . לרוב, שיתופי הפעולה יתחילו בסיוע הומניטרי ואזרחי . כך קונה טורקיה את לב האזרחים ומשפיעה על הממשל באותה מדינה . הסוכנות הביןשלאומית לשיתופי פעולה ופיתוח בנתה שני בתי חולים ( כיום ) , אחד בטובס ואחד ברצועה . כך גם מצייר עצמו ארדואן ( כולל בהסכם שחתם מול איראן ) כמגן המקומות הקדושים לאסלאם . קיימים גם היבטי בניין הכוח וההתעצמות הטורקיים עם קשר ישיר לתעשיות ה...
אל הספר