פרק 12 : ים המלח 293 חלופיים ( איור 13 . 12 ) . את החלופות השונות בחנו כמה ועדות מקצועיות, הן מבחינה הנדסית והן מבחינה כלכלית, ולבסוף נמצא שהתוואי הכדאי ביותר הוא תוואי קטיף-מצדה ( איור 14 . 12 ) . לאור המלצת הוועדות הקימה הממשלה בשנת 1979 את ״חברת ים תיכון ים המלח״, וזו נערכה לסקר היתכנות מפורט בתוואי המומלץ ( 1983 , . Mediterranean Dead Sea Co . Ltd ) . במסגרת הבדיקה נחפרה מנהרה גדולה במצוק ההעתקים, מצפון לעין בוקק . התוכנית הייתה להזרים בעשר השנים הראשונות כמות מים גדולה ( כ- 2 מיליארד מ״ק בשנה ) כדי להרים את המפלס, ובשלב השני להקטין את ההזרמה ( למיליארד מ״ק בשנה ) כדי לשמור על מפלס אגם יציב . במהלך בדיקת ההיתכנות ירד מחיר הנפט בעולם ( עד 30 דולר לחבית ) , חלף משבר האנרגיה והתוכנית נגנזה . לאמיתו של דבר, שתי סיבות הביאו לגניזתה : ראשית, שער הריבית הגבוה ( מעל % 10 ) , שנותר בעולם גם בסיום משבר האנרגיה, גרם לייקור ניכר בעלות ההון הדרוש להקמת התשתית ; שנית, התברר שבתקופה השנייה, לאחר הגעת מפלס האגם לרום יציב, ייצור החשמל יצטמצם ולא יהיה רווחי, מכיוון שקצב הזרמת המים בתעלה יוגבל לקצב ה...
אל הספר