10.3 אקווֺת הגליל המערבי

חלק ב : מקורות המים הטבעיים 244 מזרח, כמו במרכז הארץ . ואולם, בניגוד למרכז הארץ, רצועת החולות צרה יותר ממזרח למערב, ודקה יותר בציר האנכי . בעמק זבולון, לחוף מפרץ חיפה, רצועת החולות רחבה יותר, אך אינה עמוקה . החולות וסלעי הכורכר מאפשרים כמובן זרימת מי תהום מהירה, בשל הנקבוביות הגבוהה והתכונות הטובות של הולכת מים . בדומה לאקוות החוף שבמרכז הארץ, גם האקווה החופית בגליל המערבי נתונה לסכנות של חדירת מי ים ולתהליכי המלחה וזיהום . כאמור, מי התהום בגליל מתנקזים לשני בסיסי היקוות במזרח ובמערב . אגן ההיקוות המזרחי של הגליל נדון בהקשר של אגם הכינרת, ובמיוחד בנוגע למעיינות המלוחים הנובעים בצפון-מזרח הכינרת ( פרק 4 . 7 ) . אגן ההיקוות המערבי נחלק לשני אגנים תת-קרקעיים ראשיים, צפוני ודרומי ( איור 6 . 10 ) , הנקראים על שם שני המעיינות הגדולים שניקזו אותם באופן טבעי : ״אגן כברי״ ( חלקו המזרחי מכונה ״ראש המבוע״ וחלקו המערבי מכונה ״קרן כברי״ ) , שזורמים בו מי התהום הנקווים בגליל העליון המערבי, ו״אגן נעמן״, שזורמים בו מי התהום הנקווים בגליל התחתון המערבי . האקווה החופית הנמצאת בסמוך לאגן כברי היא אקוות ה...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי