חלק ב : מקורות המים הטבעיים 238 את מעיינות הדן, הבניאס והחצבני, הנובעים למרגלות החרמון ( וכן את מעיינות הברדה והאוו׳ג׳, המזינים את אגן דמשק, ועוד ) . בה בעת, הגשמים היורדים בהרי הגלעד מזינים אף הם את אותה אקווה, והיא מזינה את המעיינות הנובעים למרגלות הרי הגלעד . המשמעות היא שמתחת לרמת הגולן קיימת אקווה עמוקה, עבה ( 2 - 3 ק״מ ) ובעלת השתרעות גאוגרפית רחבה, המלאה במי תהום נייחים, אשר מתמלאת ומתרוקנת בצפונה ובדרומה . מתחת לרמת הגולן האקווה סגורה מכל הצדדים על ידי סלעים אטימים . היוצאים מן הכלל הם מעיינות חמת גדר שבאפיק נהר הירמוך, שספיקתם הכוללת כ- 40 מלמ״ש ( משני צידי הגבול, בישראל ובממלכת ירדן ) והם מוזנים מאקווה זו באמצעות מערכת סדקים . מי המעיינות חמים, מאחר שהמים עולים מעומק רב ( , . Starinsky et al . , 1979 ; Gvirtzman et al a , b 1997 ) . גם קידוחי שמיר החדשים, שבגבול עמק החולה, מוזנים מאקווה זו ( הוויכוח על אודות חשיבותם וכדאיותם של קידוחי שמיר מובאת במסגרת 10 . א ) . כאמור לעיל, בפרק זה לא נדונה האקווה הגירית העמוקה, מאחר שהיא נדונה כבר בהקשר של מעיינות החרמון, והדיון ייוחד לאקוו...
אל הספר