9.5 אקוות שְׁעוּנות

חלק ב : מקורות המים הטבעיים 230 ״לגונת סדום״, שהייתה בבקע הירדן וים המלח לפני כ- 3 - 6 מיליוני שנים ( איור 9 . ה . 1 ) , השאירה חותם של ממש על המערכת ההידרולוגית בישראל, המשפיעה על איכות המים שאנו שואבים מהאקוות . בתקופה זו הציף הים התיכון את הבור הטופוגרפי של בקע הירדן וים המלח באמצעות לשון ימית שחדרה דרך עמק יזרעאל ( 1996 , Garfunkel and Ben - Avraham ) . הלשון הימית התנהגה כמו לגונה, היינו חילוף המים בינה לבין הים הפתוח היה איטי מאוד ולא היה שיווי משקל כימי ביניהם, ובפועל זרמו מי הים באופן תמידי אל הלגונה והתאדו בה באינטנסיביות . האידוי CaSO ) החריף של מי הים הביא לשקיעת מלחים, בעיקר גבס ( 4 ומלח בישול ( NaCl ) , הנקראים ״תצורת סדום״ ( 1997 , Zak ) . מי הלגונה היו כבדים ביותר ( צפיפות של 23 . 1 גר׳ לסמ״ק בקירוב ) , הן בהשוואה למי ים ( צפיפות של 02 . 1 גר׳ לסמ״ק ) ובוודאי בהשוואה למי תהום רגילים ( צפיפות של 002 . 1 גר׳ לסמ״ק ) . משום כך חלחלו מי הלגונה דרך הסדקים שבקרקעיתה ובקירותיה והרוו את חומר הסחף שמילא את הבקע ( Stanislavsky and Gvirtzman , 1999 ) . לפני שנוצרה הלגונה, חומר המיל...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי