8.3 מאזן המים, שאיבות ומפלסים

פרק 8 : אקוות החוף 163 השינוי העיקרי, שלחלוטין איננו זניח, הוא החדרת המים המלאכותית ( 70 מלמ״ש בממוצע לאקווה ) . אם כן, כניסת המים השנתית לאקווה הסתכמה ב- 360 מלמ״ק . יציאת המים העיקרית מהאקווה נעשתה באמצעות 1,700 קידוחים והסתכמה בכ- 300 מלמ״ש . הניקוז הטבעי לים הצטמצם מאוד ועמד על 60 מלמ״ש בלבד, והוא נועד למנוע חדירת מי ים מלוחים . רכיבי המאזן הללו מייצגים תקופה של יציבות, אך הם עשויים להשתנות במשך הזמן . כך למשל, בראשית המאה העשרים ואחת גדלה במעט ההחדרה לאקווה, גדלה אף השאיבה בבארות והצטמצמה במעט הדליפה התת-קרקעית לים . במצבי שיווי משקל יציבים, נפח המים הנכנס לאקווה שווה לנפח המים היוצא ממנו . כאמור, מצבים יציבים היו קיימים גם בעבר, כשהכניסות והיציאות בממוצע רב-שנתי היו כ- 290 מלמ״ש, וגם בהווה, כשהכניסות והיציאות בממוצע רב-שנתי הן כ- 360 מלמ״ש . בשתי התקופות מפלס מי התהום היה יציב ולא השתנה משנה לשנה ( חוץ מהתנודות העונתיות ) . ואולם, היו גם תקופות ממושכות שבהן לא התקיים שיווי משקל, ובדרך כלל היציאות היו גדולות מהכניסות . כצפוי, בתקופות אלו ירד מפלס מי התהום משנה לשנה, לעיתים באופן ח...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי