פרק 8 : אקוות החוף 159 מי התהום אינם מצויים בתוך מערות ענק תת-קרקעיות, כפי שנוטים לעיתים לחשוב . הם מצויים בתוך חללים וסדקים קטנטנים ( מיקרוסקופיים ברובם ) שבתוך הסלעים, והם מחוברים ביניהם או מנותקים זה מזה . המים אגורים בסלעים כמו מים המרווים ספוג . מבחינה פיזיקלית, המרחב שמי התהום מצויים בו נקרא תווך נקבובי, שהוא השלד המוצק ובתוכו החללים . מידת הנקבוביוּת של התווך מוגדרת בהתאם לנפח היחסי של החללים מתוך הנפח הכולל . ערכי נקבוביות האופייניים לסלעים שונים מובאים בטבלה 8 . א . דוגמאות לגאומטריות שונות של תווך נקבובי מובאות באיור 8 . א . ערך הנקבוביות תלוי בהתפלגות של גודל הגרגירים . ככל שגודל הגרגירים אחיד יותר כך גדלה הנקבוביות, וככל שהתפלגות הגודל רחבה יותר כך קטנה הנקבוביות, מאחר שהגרגירים הקטנים ממלאים את הנקבובים שבין הגרגירים הגדולים . מידת הקישור בין החללים קובעת את יכולת המעבר של המים ( או של האוויר ) דרך הסלע . גודל החללים, צורתם הגאומטרית ומידת החיכוך בדופנות החללים קובעים את יכולת הזרימה של המים בתוך הסלע, שהיא התכונה החשובה ביותר המעסיקה את ההידרולוגים . תכונה זו נקראת ה״מולי...
אל הספר