4.3 המים באגן הירדן

חלק א : משק המים הישראלי בהשוואה לעולם 58 את מי החצבני העליון ( 60 מלמ"ש ) במנהרה לעבר הליטני, ואת מי החצבני התחתון ומי מעיינות הוואזני ( 50 מלמ"ש ) בתעלה לעבר הבניאס, ולנצל את יתרת המים ( 16 מלמ"ש ) להשקיה מקומית . הסורים תכננו להטות את מרבית מי הבניאס והחצבני ( 160 מלמ"ש ) בתעלה לעבר הירמוך, ומשם למפעל תעלת ההטיה בירדן, וכן לשאוב מים מהכינרת בבקעת הבטיחה להשקיה מקומית . ה"מלחמה על המים" פרצה בשנת 1964 ונמשכה כשנתיים, והייתה למעשה שורה של תקריות אש בין סוריה לישראל . סוריה פתחה באש על החקלאים ועל סיורים ישראליים בדרך הפטרולים, וישראל פגעה בציוד מכני-הנדסי של הסורים בקטעים שונים של התעלה . בתקריות אלו הפעילה ישראל טנקים להשמדת מטרות בטווחים קצרים ומטוסים לפגיעה במטרות בטווחים ארוכים . המלחמה לא מנעה את תוכנית הפיתוח, ומוביל המים הארצי פועל מאז שנת 1964 . בד בבד עם בניית המוביל הארצי בישראל החלה ממלכת ירדן בבניית המוביל הארצי שלה, היינו מפעל תעלת המלך עבדאללה ( תעלת הע׳ור ) , במטרה להזרים כ- 400 מלמ"ש ממי הירמוך להשקיית בקעת הירדן ( איור 8 . 4 ) . עד מלחמת ששת הימים, ביוני ,1967 השלימה ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי