פרק 3 : שיקום משק המים 47 המפעלים בהתאם לפיזור הגאוגרפי של הביקוש . בשנת ,2016 לדוגמה, היה צפוי שהביקוש בצפון הארץ יהיה גדול מההיצע, ולכן המתקן בחדרה הופעל במלואו, כי משם נוח ביותר להוביל מים צפונה . התייעלות התאגידים העירוניים : הבעיה העיקרית ברפורמה במשק המים העירוני היא שהוקמו במסגרתה תאגידים רבים מדי ( מסגרת 3 . ב ) . תוכנית הרפורמה המקורית הייתה להקים 20 - 30 תאגידים אזוריים, באופן שכל תאגיד ישרת כמה רשויות מוניציפליות הממוקמות בסמיכות גאוגרפית . ואולם, המאבק נגד הרפורמה של השלטון המקומי, שהיה מעוניין בשימור כוחו, הביא להקמת תאגידים רבים, המשרתים כל אחד רשות מוניציפלית אחת, וגרם לבזבוז כספי ציבור ( בשל משרות מיותרות ) . כ- % 60 מהתאגידים שהוקמו משרתים כל אחד אוכלוסייה הקטנה מ- 100,000 תושבים, בעוד חברת הגיחון, למשל, משרתת ביעילות 800,000 תושבים . היעילות הכלכלית של תאגיד קטן מוטלת בספק, שהרי הכנסותיו נמוכות והוצאותיו הקבועות גדולות . משום כך, רשות המים הכינה תוכנית התייעלות ליצירת 15 תאגידים אזוריים ( איור 17 . 3 ) , אך זו טרם מומשה כי יישומה כרוך במאבק פוליטי קשה . בניגוד לדוגמה ...
אל הספר