פרק 2 : משבר המים בישראל 27 בין תפיסות העולם בכל סוגיה חדשה העולה על סדר היום הציבורי, מכיוון שרק כך תוכל להיות ביניהן הפריה הדדית . התוצאה המעשית של המאבקים היא שביל זהב כלשהו המַפנה את המשאבים הלאומיים למשימות החשובות יותר . לאמיתו של דבר, מדינת ישראל אינה שונה במובן זה מיתר מדינות העולם, שהרי אף בהן מתקיימים מאבקים בלתי פוסקים בין אידאולוגיות חברתיות, תפיסות כלכליות וגישות ירוקות . מתברר אפוא שהפגם הקשה ביותר של משק המים הישראלי היה מערכת הניהול שלא הייתה מסוגלת לקבל החלטות ולהכריע בין הגישות . הפיצול הרב בין הגורמים האחראים על משק המים השבית את יכולת קבלת ההחלטות . האחריות על משק המים : זרועות השלטון המעורבות במשק המים בישראל היו רבות, והסמכויות היו מפוצלות ביניהן ( איור 11 . 2 ) . משרד התשתיות הלאומיות היה אחראי על משק המים וביצע זאת באמצעות נציבות המים . נציבות המים הייתה אחראית על ביצוע חוק המים, קבעה את מסגרת השימוש במים והקימה מפעלי מים . משרד החקלאות קבע את חלוקת המים במגזר החקלאי והיה אחראי על רשויות הניקוז . המשרד להגנת הסביבה היה אחראי על מניעת זיהום מים ועל רשויות הנחלים ...
אל הספר