פ ר ק ש ב י ע י 320 | שלא רצה בחיי עושר וכבוד, שבשבילם יכול היה להישאר רב ראשי בסלוניקי . קרוב לוודאי שפנייתו אל האספה נבעה מזהירותו שלא לפגוע בכבודו של הרב אלישר, שמלכתחילה לא היה מועמד מפני החשש שלא יוכל להתמודד עם אישיותו הדומיננטית של הרב קוק . 3 עם זאת הודעתו של הרב מאיר על ויתור על עושר וכבוד איננה מובנת כלל . הרב מאיר נכח בשלושת ימי הדיונים של האספה, שמע את חילוקי הדעות וראה את פרישת החילונים . בחושיו הפוליטיים הבין בוודאי את משמעותו של הקרע בין דתיים לחילונים, קרע שלא יאפשר רבנות משמעותית לחיי האומה על כל פלגיה, ואת היעדר הכבוד של משרה שנוסדה במשבר אמון חריף כל כך . הרב מאיר גם נוכח בהיעדר משאבים לרבנות הראשית, ובוודאי הבין שמשרה כזו לא תביא 'עושר' או 'כבוד' . ייתכן שהתבטא כך מתוך אהבת הטקסיות, שאפיינה אותו במעמדים גדולים . יעקב אלעזר, תלמידו, סיפר שהנציב העליון שאל את הרב מאיר אם הוא מרוצה מתוארו 'ברבנות הכפולה' ( עם הרב קוק ) , והרב מאיר ענה שבמשך שנים היה 'ראשון לציון יחיד על פי מאמר מלך של ממלכה גדולה, וזהו וויתור גדול מצידו, שהיא בבחינת שלילת חצי משרתו, אלא שהזמנים נשתנו, ...
אל הספר