266 פרק תשיעי היה מקובל במקומותיהם עד כדי כך שחשבו שאין בכך כל רע — כולם שלחו ידם בביזה . במשפטו של ישראל, שוטר במשטרה הצבאית בירושלים, שנתפס ובידיו שטיחים שלקח ממגרש הרוסים, סיפר הנאשם בעדותו בבית המשפט המחוזי של חטיבת עציוני בירושלים : 'אני שוטר 4 חדשים . לפני כן הייתי מלצר . כאשר התגיסתי למשטרה התחיבתי להיות נאמן . אני מודה שטעיתי [ . . . ] לי אין רשות להעיר לאנשים בעלי דרגה וכשראיתי שכולם לוקחים, גם אני לקחתי . אני נשוי שלושה ילדים . לו הדברים לא היו נחוצים [ למשפחתי ] לא הייתי לוקח . יום לפני המקרה ראיתי אנשי משטרה שלוקחים משם והם היו בעלי דרגה יותר גבוהה . לא עלה לדעתי לשאול אם מותר או אסור לעשות את זה [ . . . ] ראיתי שלוקחים וגם אני לקחתי' . 7 טוראי ירושלמי שנתפס במחסום בקטמון כשברשותו תרמיל צד מלא חפצים אישיים שנחשדו כגנובים הסביר בעדותו : 'אני עשיתי דין לעצמי ואמרתי שמותר לקחת רכוש של האויב [ . . . ] המפקד אמר שאסור לנו לקחת דבר . שכלי אמר לי שמותר מאחר שהם ערבים . את המודעות של הממ"ז [ מפקד המחוז ] לא קראתי' . 8 אחד מן המפקדים הבודדים שהועמדו לדין, מפקד מחלקה מגדוד 65 בחטיבת ...
אל הספר