190 פרק שישי בין האוכלוסיה' . 94 בהתאם לכך, דבר הפסיקה בענין מוגילניצקי הופץ בחטיבות צה"ל, בין השאר באמצעות גורלי . כך לדוגמה, לאחר שאישר את פסק דינו של מוגילניצקי, נשלח אליו לאישור פסק דינו של אזרח נוסף . גורלי כתב לתוכ"ל של צפת ( שבה כזכור הועמדו לדין צבאי אזרחים משל היו חיילים ) : 'ידועה לך בוודאי החלטת בית הדין האזרחי בנדון . אין מקום להבאת הנאשמים לבית דין צבאי' . 95 העתירות שהוגשו לבג"צ בחמשת החודשים בין הקמת המדינה לפתיחתו של בית המשפט העליון ב - 14 בספטמבר 1948 96 ובג"צ 48 / 4 שבו תבע מוגילניצקי את זכותו להישפט בפני בית משפט אזרחי ולא צבאי לא זכו להתייחסות במחקר . 97 חשוב לציין כי מבחינה משפטית, עצם קיומה של ערכאת בג"צ, הבוחנת את חוקיותם של הליכים שבוצעו בצבא בעוד מלחמת העצמאות מתחוללת, אינה תופעה מובנת מאליה, וכמוה גם עצמאותם של השופטים, שקבעו שלא בית דין צבאי, אלא רק בית דין אזרחי רשאי לדון בענייניהם של אזרחים . מדינות רבות בעת החדשה צמצמו את מערכת השיפוט האזרחית שלהן בעת מלחמה, ומערכת השיפוט הצבאית שלהן פעלה באופן חלקי, אם בכלל, עד לכדי מצב של לית דין ולית דיין . על כן ראויה...
אל הספר