נורמות של אחריות הדדית: איסור העסקת משתמטים

158 פרק חמישי שימשה טבחית בבית הקפה לאחר שהטבח הקודם גויס . הטבח שאותו החליפה שימש גם ממונה על ביקורת ההתייצבות, ומשום כך 'ירשה' ממנו את תפקידו הנוסף . הטבחית ברכה סיפרה בעדותה בבית הדין שכל פעולתה בתחום בקרת הגיוס היתה כאשר בעל בית הקפה 'נתן לה פעם פתק לגשת ללשכת הגיוס, אך היה תור והיא לא חכתה והלכה' . 119 השופטים קיבלו את טענותיה על כך שלא שימשה בתפקיד, ועל כן אין היא אחראית להשתמטות העובד והיא זוכתה . גם שלמה א', שעבד כשליח באגודה הארץ - ישראלית ( לימים בנק איגוד ) , הואשם בהשתמטות ממילוי חובתו . הוא נשפט ב - 18 באוגוסט 1948 , נקנס ב - 40 לירות והוטל עליו עונש מאסר של ארבעה חודשים . ביצוע העונש היה נתון לשיקול הדעת של מפקדו לאחר גמר שירותו . בעקבות עובד זוטר זה של האגודה, הועמדו לדין, בגין סיוע להשתמטות, ד"ר קראוס, ממנהלי האגודה הארץ - ישראלית, 120 ושני אנשי ועד העובדים של הבנק, פניה ק' ושמואל מ' . בפסק דינו של שמואל מ' קבע בית הדין כי 'ביה"ד העליון מוצא שבמוסד צבורי, כל חיפוי על משתמט, אף אם בהזנחה או ברשלנות [ , ] ראויה [ כך במקור ] לעונש כבד משום שכל רשלנות היא פגיעה בכושר הצבאי ...  אל הספר