סרבני מצפון

שיפוט משתמטים וסרבני גיוס 149 הוא סרבנות חלקית, כלומר כזו המסרבת לשרת במלחמה מסוימת או באזורים מסוימים : 'רוב האנשים המסרבים לשרת בצבא מטעמי מצפון חושבים כי כל מלחמה צודקת לעיתים, וכי יש מקרים שבהם נכון וראוי להשתמש בכוח כדי להגן על אינטרסים חשובים שלהם או של המדינה . הם טוענים שיש מלחמות מסוימות שאינן צודקות' . 94 שני מקרי הסרבנות שנידונו בבית הדין העליון של מרכז המפקד במאי 1948 תואמים את שני סוגי הסרבנות המוזכרים, ויחסו של בית הדין אליהם היה שונה בהתאם . סרבן המצפון הראשון שהובא בפני בית הדין היה יוסף פ', חבר באגודת סרבני מלחמה מטעמי מצפון, שאותה ייסד נתן חופשי ממקימי ברית שלום ב - 1947 . חלק מן החברים באגודה, כמו הנאשם, היו חברים גם בתנועה הבינלאומית לסרבני מלחמה מטעמי מצפון ( שהוקמה בבריטניה ב - 1921 ) , שאליה הצטרפו כחברים בודדים ללא סניף . באפריל 1948 , זמן לא רב לאחר ההכרזה על הקמת בית הדין העליון, הגיע חופשי, מנהל האגודה בארץ, להסכם עם מרכז המפקד לשירות העם, כי חברי האגודה ישוחררו מחובת השירות ביחידות הלוחמות, וכי על הסרבנים מטעמי מצפון להצהיר על כך בפני מרכז המפקד בצירוף אישור...  אל הספר