טיב העבירות והעונשים שנידונו בבית הדין

שיפוט משתמטים וסרבני גיוס 127 נמשכה גם לאחר החלת הריבונות הישראלית על מוסדות שהוקמו בתקופת המנדט . מציאות זו מעידה על חוסר הביטחון של מוסדות אלה, שנאלצו להישען על נורמות שיפוט שהתעצבו בתקופה שבה הקהילה היהודית בפלשתינה עדיין לא נהנתה מריבונות ואמצעי אכיפה . ברם, המשך השימוש בענישה חברתית בתקופה שלאחר קום המדינה מעיד גם על האפקטיביות של סוג ענישה זה, ומכאן גם על מידת המחויבות של היישוב לרעיון הציוני ולהקמת המדינה . ככל שרבים והולכים האנשים שאינם חוששים מ'מה יגידו' כשהם חורגים מהנורמה החברתית המקובלת, כך אין הענישה החברתית משפיעה על מעשיהם . העובדה שנעשה שימוש בענישה החברתית מעיד למעשה על מידת חוסנה של החברה היהודית שהיתה מאוחדת כמעט כולה סביב ההתגייסות הטוטלית שדרשה המלחמה . דיוני בית הדין היו פומביים, ונערכו במשרדי הקרן הקימת לישראל ( הקק"ל ) בתל אביב כשהם פתוחים לקהל . העיתונות עקבה אחר הדיונים ודיווחה כמעט על כל המשפטים שהתנהלו בו . מאז תחילת פעילותו פרסם מרכז המפקד לשירות העם שורה של צווים והכרזות באשר לגיוס בני הארץ, ובסך הכול 31 צווים והכרזות מדצמבר 1947 עד סוף מאי 1948 . 22 אי צי...  אל הספר