בין קרי ה נאמנה לקריית שמונה׀ 141 יצירותיהם של בני הדור הראשון והשלישי להגירה מן המזרח . שירת המחאה של הדור הראשון, הדור שחווה את ההגירה בגופו, מוחה באמצעות הצבת 'אתה' שהוא בו בזמן נמען השיר וזה שממנו המשורר מבקש להתבדל, כדבריה של חביבה פדיה : 'שירת מחאה טובה [ . . . ] תמיד רואה לפניה "אתה", ופונה 36 תופעה זו אל נמען שאותו היא מפרקת ושממנו היא שואפת לבדל עצמה' . בולטת מאוד בשיריו של ארז ביטון למשל ובולטת לא פחות גם בשיריו של בן הראש . אצל האחרון מתיחת הקשת בין ירושלים לטיטואן היא הפעולה ה'לעומתית' שעומדת כנגד אי אמירת השלום ל'אתה' הנקרה בדרכו בעיר, זה המייצג כפי הנראה את ההגמוני והמדכא . אך לעומת זאת הדור השלישי חוזר אל האני, לרוב אל האני של דור הסבים, ומשיב להם את קולם : 37 ) , יש משהובעקיפה הזאת של 'האב', כלומר של 'שם האב' ( של החוק יותר רוחני וסמלי, והיא מאפשרת ל'אני' חופש רב יותר לעצב את זהותו ; משום טבע הקשר בין סב לנכד : האחד טרם נכנס לאמצע החיים והשני כבר עזב אותם, הרי בקשר כזה התודעה חופשית יותר ממערכות לחץ על ה'אני' הקשורות לעיצוב הזהות . החזרה אל הסב או הסבתא, במושגי הגירה, ה...
אל הספר