89׀טיטוא ן : א ת ר של מ געים בין תרבויות 8 ( הפשטידה המסורתית ) , אֶנְסָלָדָה קוֹצָ'ה ( סלטהחכתיים, ביניהם קוּאָזָ'דָה פלפלים ועגבניות ) , פַלֶּבֶס ( עוגיות ללא קמח לחג הפסח ) , פֶסְקָדוֹ אֶן צַ׳רְמִילָה 9 ( חמין ) ואוֹרִיסָה ( תבשיל החיטה ( דג בתחמיץ ) , צִ'יצָ'רוֹס ( אפונה ) , אֲדָפִינָה לשבת ) , לֶטְרֵאָס ( אטריות ) , קוּסְקוּסוּ קוֹן חַמְבְּרִייָה ( קוסקוס בתוספת מתוקה של ירקות ופירות ) , פִיז'וּאֵלָס ( בצק דק מתוק מטוגן ) ועוד . אציין כי חרף שפע ספרי הבישול המתעדים את מטבחי קהילות ישראל, ובכך גם את תרבותן, המורשת הקולינרית החכתית המפוארת לא זכתה לאזכור, זולת עמודים ספורים 10 שפת שהוקדשו לאוכל ממרוקו הספרדית בספרה של מתילדה כהן-סראנו . המשפחה המתובלת בחכתייה מתגלמת גם באיחולי שמירה והגנה ובברכות המלווים את חיי היום-יום של בני הדור הראשון והשני להגירה . אמירות חכתיות שגורות, כגון 'נוֹ סֵאָה לָה פַלְטָה דֶה' ( לא ייפקד מקומו של ) , 'מִי רֵיי' ( מלכי ) , 'מִי ווּאֵנוֹ' ( הטוב שלי ) , 'לוֹ ווּאֵנוֹ מִיאוֹ, ווֹ פוֹר מִי סֶה אָגָה' ( אוי, שכך יעבור עליי, מעין 'עלי קללתך' ) ועוד, מוטמעות ...
אל הספר