זירת הפירופוס: המרחב הבין־תרבותי

47׀טיטוא ן : א ת ר של מ געים בין תרבויות כאמור, היהודים אימצו את הספרדית הקסטליאנית ודחקו את הרכיבים בחכתייה שיכלו להבדילם מן השולט האירופי, ובכך רכשו לעצמם יתרון על פני המוסלמים במגעיהם עם הנוצרים . רחובות אלה היו מעין מרחב 16 מרחב של דינמיקות תרבותיות המאפשרותשלישי, במושגיו של הומי באבא, לזהויות חדשות להיווצר . המרחב המשותף מטשטש את ההבחנה בין השולטים לנשלטים ויוצר מצע למגעים אפשריים ביניהם, אם כי הפירופו במהותו לא נועד ליצירת קשר פיזי ממש, אלא בעיקר ליצירת קשר פוטנציאלי, לאו דווקא בר מימוש, ובסוגיה זו אדון גם בהמשך הדברים . מרחב משותף זה, שבו מתהלכים ומשתתפים בני שלוש התרבויות, תואם את הגדרתה של מרי לואיז 17 מרחב חיבור, שבו ספגו בני התרבויות השונות פראט למושג contact zone , זה מתרבותו של זה — גם אם ביחסים הדדיים א-סימטריים של הייררכייה וקולוניאליזם — חיקו אלה את אלה ונחשפו למגוון השפות והדיאלקטים של 18 השוק הלשוני המקומי, במונחיו של פייר בורדייה . הפירופו, תוצר פולקלורי שנוי במחלוקת, הכיל יסודות בעלי גוון מיני שיש בהם משום החפצה של גוף האישה, התבוננות בתקריב בחלקי גוף נשיים כבאימאז'...  אל הספר