60 פרק רביעי הוא העניק לדוקסים ולחיילים הלימיטנאים אדמות שנתפסו מאויבים [ והתנה ] שהן תהיינה שלהם אם יורשיהם ישרתו בצבא ושהן לעולם לא תהיינה שייכות לאנשים פרטיים — באומרו שהם יהיו מסורים יותר לשירות הצבאי אם גם יגנו על משקיהם . הוא אכן נתן להם בעלי חיים ועבדים כדי שיוכלו לעבד את מה שקיבלו, [ וזאת עשה ] כדי למנוע את נטישתם של המשקים הסמוכים לארצות הברברים בשל מחסור באנשים או בשל זקנתם של הבעלים . 3 תיאודור מומסן לא הטיל ספק באמינותו של מידע זה, ובהסתמך עליו ועל מקורות מאוחרים אחרים טען במאמר רב השפעה שמאז הרפורמות של דיוקלטיאנוס וקונסטנטינוס הראשון נחלק הצבא הרומי לשתי קטגוריות של חיילים : א . יחידות צבא שהוצבו במצודות ובמחנות באזורי הגבול של האימפריה, שחייליהן, כלומר הלימיטנאים, עיבדו אדמות שהמדינה העניקה להם והועסקו במשימות שמירה ; מכאן שהם היו חיילים - איכרים שיכולת הלחימה שלהם וכישוריהם הצבאיים מוגבלים ; ב . יחידות צבא ניידות שנמצאו בקרבת השליטים או במקומות מרכזיים וששירתו בהן מיטב החיילים ; חיילים אלה של הצבא הנייד, או צבא השדה, מכונים במקורות קומיטאטנסים ( comitatenses ) . 4 חוקרי...
אל הספר