134 פרק חמישי כדי שהביצה לא תשוב, התברר שייבוש אדמות הכבול גרם נזק סביבתי חמור לכנרת שלא נצפה מראש בשלב התכנון והמימוש של מיזם ייבוש החולה . התפרקות החומר האורגני שבכבול העשירה את הקרקע בתרכובות חנקן . בחורף הן זרמו עם מי הגשמים לתעלות הניקוז ובזמן שיטפונות הגיעו לכנרת . תרכובות החנקן שהצטברו בכנרת היו חומרי מזון ( נוטריאנטים ) שזירזו את גידול האצות ואת התרבות בעלי החיים הניזונים מהן . שינוי זה השפיע לרעה 18 על איכות מי הכנרת, ששימשו מקור מי שתייה חשוב לכלל תושבי המדינה . תופעה זו, השייכת לתחום של איכות הסביבה, הוסיפה ממד חדש לשיח על ייבוש החולה, שהתאפיין עד אז בהצדקות של פיתוח חקלאי אל מול בקשות לשימור טבע . מעתה יש התייחסות לדרך שבה יש לטפל באדמות הכבול המיובשות לא מההיבט של התועלת החקלאית שתיווצר אלא מתוך דאגה לחיי תושבי המדינה בשל נזקים שנגרמים לאיכות המים שלה . עם זאת הן הגישה של כיבוש השממה הן זו של איכות הסביבה נובעות מאותה דאגה אנתרופוצנטרית : האדם ופרנסתו או בריאותו עומדים במרכז תשומת הלב ועל הסביבה לספק את צרכיו . ההבדל בין שתי הגישות הוא שבכיבוש השממה ניסו לשנות את החולה ובג...
אל הספר