354 | סיכום האבל שעברו ; והמרחק מחורבות ביתם הישן סייע להבין ולהטמיע את אשר אירע בו . ואולם מחיר ההיטמעות במרחב הישראלי היה הוויתור, ה'סטוקהולמי' במידה רבה, על 'אחרותם', וכך על שפתם, תרבותם וייחודיותם הארגונית . ישראל ביקשה לנכס מהם את הרגש הקולקטיבי, ולנכס לעצמה בלעדיות על עיצובו . היא הפקיעה מהם את יום הזיכרון שלהם, והנציחה את תרבותם בשמות רחובות, שהפכו במהרה נטולי משמעות בעבור הדורות החדשים שנולדו בהם . לאחר מלחמת ששת הימים ( 1967 ) , לאחר כיבוש ירושלים וערי השומרון נעשה שימוש הולך וגובר בנוסח חדש של היהדות, וכן ביידיש וב'ייִדישקייט' על מנת לכונן זהות משותפת חדשה ליהודים הישראלים, כזאת שהחליפה בהדרגה אפילו את הזהות הישראלית הצברית, ומובן שגם הדירה מן המרחב התרבותי והגיאוגרפי את מי שאינו יהודי . הבלעדיות שניכסה לעצמה ישראל גם בניהולו והתווייתו של הקשר עם יהודי התפוצות מחתה את תפקידם של דוברי יידיש כמי שניהלו אותו עד אז כמובן מאליו, מתוקף עברם המשותף ושפתם המשותפת . וכך, ככל שזקן דור עולי שה"פ, נסוגו חבריו אל קיום יחידני, מנוכר ומבודד . יידיש חילונית מודרנית דעכה כפרקטיקה 'מלמטה' לכינ...
אל הספר