240 | פרק רביעי הרומן מגולל את סיפורו של זכריה קרלסבך, התושב הראשון שהגיע לשכונה 13 עד פרוץ מלחמת העולם השנייה חי הגיבור, דפּס היפואית לאחר כיבושה . במקצועו, עם אשתו ושני בניו בוורשה . עם פרוץ המלחמה נמלט עם בניו לברית המועצות והשאיר מאחור את אשתו ( פּערל-ליבע ) . כשהסתיימה המלחמה שבו האב ובניו לפולין ומשם המשיכו למחנה העקורים היידנהיים בגרמניה . שם נודע לגיבור על גורל אשתו : היא נשלחה למחנה ריכוז ושם שוחררה, הגיעה למינכן ומשם לישראל . אלא שבמינכן היא נישאה מחדש למכר נעורים, שלימים היה לשליח בית"ר במחנות העקורים . הוא יצר עימה קשר ובזכות היותה אזרחית ישראל קיבלו בניה ( נערים בני 16 ו- 18 ) היתרי עלייה ועלו לארץ . רק לאחר שנה וחצי הצליח קרלסבך להגיע לישראל, אולם איש לא בא לקבל את פניו . לאחר יומיים, באישון לילה, הגיע בכורו ( עזריאל ) לפגוש אותו . התברר שהבן שירת בצבא ונלחם בקרבות מלחמת העצמאות, אך קיבל חופשה מיוחדת של כמה שעות כדי לקחת את אביו לבית בשכונה שאך זה כבשה יחידתו בפאתי יפו . הגיבור גילה שגם בנו הצעיר ( לייביש ) גויס זמן קצר לאחר הגעתו ארצה מכיוון שנחשב 'חסר משפחה' . כך הבין ש...
אל הספר