218 | פרק שלישי מאמרו של פרץ עוסק במחלוקת שהתעוררה בקהילה היהודית הנוגעת לענייני מילה וקבורה, מחלוקת שמשתקף בה המתח בין הזהות היהודית המסורתית למודרנית . פרץ ביקש להתריע שהמחלוקת עלולה לגרום ל'חורבן הבית' המשותף, אם לא יתעשתו הצדדים הניצים, וזאת בשעה שסכנת 'חורבן הבית' אורבת לקהילה לא רק מתוכה אלא גם מסביבתה : הקהילה מתקיימת בסביבה עויינת ולכן אין היא יכולה להרשות לעצמה פלגות פנימיים . חוקר הספרות אנדראס הויסן הציע את החורבה כמטפורה הרוחשת באופן פרדוקסלי ביסוד המודרניות בכל מופעיה, למרות מבטם של נציגיה ויוצריה לכאורה קדימה, אל העתיד . בעיניו היא אינה מנכיחה רק את עתידו הבלתי נמנע של כל הווה מפואר, אלא היא גילום ארכיטקטוני, כלומר מרחבי, של 9 בתקופה שבה הכול מאיץ פעולתו המהירה שאינה ניתנת לעצירה של הזמן . תחת רגלינו והשליטה על תהליכי ההתפרקות אובדת, החורבה הופכת לגילום המובהק של עולמנו הפנימי . פרץ, כמו רבים מסופרי יידיש בני זמנו, ראה, כאב 10 כמו אחרים בני וכתב את העיירה היהודית כחורבה כזאת, כחורבה בהתהוות . זמנו זיהה אותה פרץ כתמה יהודית מסורתית, המגלמת דבר מה מתמציתה של עמידת היהדות בפ...
אל הספר