זיכרון, מרחב וגיבוש זהות לאומית | 179 קאָמיטעט' ( הוועד הזמני ) . לאחר מכן החלו להופיע מודעות המזמינות להזכרות וכן לישיבות האגודות שהתקיימו לאחר ההזכרות . על מודעות אלה כבר חתום 'דער ועד' ( הוועד ) . בשנת 1961 דיווחה כאמור התאחדות עולי פולין בישראל כי היא מהווה ארגון גג ל- 104 אגודות בני עיר, שרובן החלו לפעול לאחר הקמת המדינה . אומנם רוב אגודות בני העיר הנציחו קהילות יהודיות שהתקיימו בפולין, אולם הוקמו גם אגודות שהנציחו קהילות שהתקיימו מחוצה לה . ערבי הזיכרון שקיימו האגודות נקראו על פי רוב במודעות שפרסמו 44 אך גם : 'הזכּרה-אָוונט' ( ערבהאגודות בשם היהודי-מסורתי 'הזכּרה', הזכרה ) , 'הזכּרה-פֿאַרזאַמלונג' ( אספת הזכרה ) , 'אָנדענקונגס-הזכּרה' ( הזכרת זיכרון ) , 'זכּרון-טאָג' ( יום זיכרון ) , 'יזכּור-פֿאַרזאַמלונג' ( אספת יזכור ) , 'כּינוס צו פֿאַראייביקן די קדושים' ( כינוס להנצחת הקדושים ) , 'אסיפֿת-אבֿל', 'טרויער-אָוונט' ( ערב אבל ) , 'טרויער-אַקאַדעמיע' ( עצרת זיכרון ) , 'טרויער- פֿאַרזאַמלונג' ( אספת אבל ) . רוב הכינויים מכילים רכיב לשוני מסורתי, הלקוח מלשון הקודש, ורכיב לשוני מיידיש ...
אל הספר