38 | מבוא : מפגשים טעונים 49 ומדינת ישראל נבחנו במסגרת זו בעיקר כמרחב שהתקיימה בו 'מלחמת שפות' . ב'מלחמה' זו 'ניצחה' כידוע העברית את היידיש ושפות יהודיות נוספות . ניצחון העברית מתואר ומנותח בעיקר כהצלחתה של מדיניות 'כור היתוך' ממוקדת שניהלו מוסדות וארגונים ממלכתיים וטרום-ממלכתיים . התמקדות המחקר ב'מלחמות' וב'ניצחונות' ( שהיא חשובה מהיבטים מוסריים, פוליטיים ותאורטיים ) הסיטה את תשומת הלב מכך שמלחמות בכלל ומלחמות תרבות בפרט מחרישות את הקשב שלנו לתהליכים רבי-פנים ועדינים יותר המתרחשים בצידן . מיקוד יתר בכוחם של המוסדות הקולטים התבטא כאמור בהמעטת תשומת הלב ל'קולם' של הנקלטים, גם כאשר מבקשים היסטוריונים וסוציולוגים לגולל את סיפורם . באופן דומה הוטו חוקרי הספרות . גרשון שקד, למשל, חילק את מה שהוא מכנה 'ספרות העולים', כלומר ספרות המתארת את חוויותיהם של עולי העליות הגדולות של שנות החמישים, לזו שכתבו ה'קולטים' ( הסופרים ילידי הארץ, 50 המתוארים כאקטיביים ) לעומת זו שכתבו ה'נקלטים' ( בבניין נפעל הפסיבי ) , שאליה הוא התייחס רק כאשר זו נכתבה עברית, כלומר רק כאשר השיגו העולים 51 בכך ביטא שקד את נטיי...
אל הספר