י13. יום מיללתי (תהילים קלב)

ו ט 1 ו ו ות מוללםו 435 אֲשֶׁר / בְּמוֹ פִיו נִשְׁבַּע לְשׁוֹכֵן רוּמָה אִם / גְּבוּלִי אָבוֹא לְחַדֵּשׁ כָּל מְאוּמָה אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי שָׁלֹשׁ בְּמוֹ פַּעַר 10 עַד / הֵיכָל אַתְאֶה חֵיל וְחוֹמָה וָשַׁעַר נָבוֹאָה / וְנִשְׁתַּחֲוֶה שָׁם כְּחוּל פֶּלֶץ וָשַׂעַר 6 פיו ] פי א 8 תנומה ] אחריו : פזמ < ון > א 11 שם ] מעל לשורה נ 2 בביאור שם ) . בתעצומה : בכוח, בקול רם . 6 לשוכן רומה : לאל, השוכן במרום ( על פי ישעיהו לג, ה : 'נִשְׂגָּב יְיָכִּי שֹׁכֵן מָרוֹם' ) . 7 אם : תחילתה של הצהרת שבועה המנוסחת כמשפט תנאי, אשר נחתמת בטור 10 להלן . גבולי אבוא : אשתכן ואשתקע בנחלתי ובביתי ( על פי הפסוק הנזכר : 'אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי' ) . לחדש כל מאומה : ליצור ולהתקין דבר מה לצורך משכני הפרטי . 9 דברתי בלשוני : תהילים לט, ד ; והדברים נאמרים מפי דויד . שלש : ( את ) שלוש השבועות בלשון 'אם' הכלולות בתהילים קלב, ג – ד : ' אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה', והם הפסוקים שעליה...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי